Eng
בעקבות הקו העירוני בירושלים

בעקבות הקו העירוני והחטיבה הירושלמית
מאיר דנא-פיקאר, מורה דרך ורכז במדרשת חברון

משך המסלול: כ-3 שעות
רמת קושי: מתאים לכל גיל
נקודת התחלה: חניון טיילת ארמון הנציב
נקודת סיום: גשר בני ברית (סמוך למרכז בגין).

נתחיל בתצפית מהטיילת לכיוון צפון, נזהה את העיר העתיקה ואת שלוש המגדלים הבולטים שצופים מעליה מהר הצופים – כנסיית העלייה הרוסית, אוגוסטה ויקטוריה והאוניברסיטה העברית. לשניים האחרונים תפקיד מרכזי בסיורינו העוסק ב-19 השנים שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, בהן עבר קו גבול מתפתל לאורכם של 7 ק"מ בתוך תחומי העיר. הר הצופים היה אזור מפורז וכך גם השטח בו אנו עומדים עכשיו.

נתחיל בהליכה קצרה מזרחה, נעבור על פני אנדרטה ללוחמי החטיבה הירושלמית שנפלו במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים, ונעמוד בסמוך לשער הכניסה לארמון הנציב. המתחם הוקם בתחילת שנות ה- 30 על מנת לשמש כמשכנו של הנציב הבריטי לאחר שביתו הקודם ניזוק בעקבות רעידת אדמה. לאחר יציאת הבריטים עבר לידיו של הצלב האדום ובהמשך לידי האו"ם. ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בשעות הצהרים המוקדמות, נכנס כוח ירדני וכבש את המקום. זה היה האות לפתיחת המלחמה בירושלים – צה"ל כבש את המקום מידיהם והמשיך בשעטה אל מוצבי הנקניק והפעמון וכך, בסיומו של היום הראשון למלחמה, שלט צה"ל בדרום מזרח העיר.

נחזור אל הטיילת ונלך לארכה עד הכניסה לשכונת אבו תור. בסמוך אלינו חצתה גדר הקו העירוני את לב השכונה – ממערב לה גרו יהודים וממזרח לה ערבים – וסיפקה סיטואציות בעייתיות ולעיתים אף משעשעות שליוו את מדינת ישראל באותן 19 שנים. נלך מזרחה ברחוב נעמי עד שנראה משמאלנו בניין ישן יחסית עם תריסים מחלידים – זוהי עמדת לולב הישראלית ממנה יצאו לוחמי החטיבה הירושלמית ביום השני למלחמה על מנת לכבוש את העמדה הירדנית שעמדה ממש מולנו בקצה הרחוב. בקרב זה נפלו 5 חיילי צה"ל מאש צלף ירדני. נעלה במעלה המדרגות שמימין לנו ולאחר מכן שמאלה וימינה לרחוב עשהאל. זהו הרחוב בו עבר הגבול והיה מקור לתלונות הדדיות בין ישראל לירדן לוועדת שביתת הנשק של האו"ם. אחד המקרים המפורסמים הוא על אותה משפחה שהחליטה לבנות תא שירותים צמוד לביתה שבסמוך לגבול והנושא הגיע עד לשולחן האו"ם. ברחוב זה ניצבה עמדת אריה הישראלית מול מקבילתה הירדנית שגם היא נכבשה על ידי לוחמי צה"ל. בסמוך אלינו נפל מפקד הגדוד מיכה פייקס מאש ירדנית ועל שמו נקרא רחוב המפקד בצפון השכונה.

נרד במדרגות שבקצה הרחוב ונעמוד בנקודה בה היה הקיוסק של שושנה. לכאן היו מגיעים ישראלים המעוניינים לתצפת אל עבר העיר העתיקה ולהתגעגע וגם אנחנו נוכל להביט ולשמוח במצב בו אנחנו נמצאים היום. שושנה, בעלת הקיוסק, היתה מנחה את המבקרים שלא לעשות תנועות חשודות כדי שהתצפיתנים הירדנים בשיפולי הר ציון לא יזהו אותם כהתגרות ויפתחו באש. אם אכן היו הירדנים פותחים בירי, היו המבקרים שוכבים על הרצפה עד שהאש שככה. אטרקציה ירושלמית מעניינת של אותם ימים מבולבלים.

נמשיך ללכת מערבה ונתחבר אל דרך חברון, שם נלך צפונה ומימין לנו מלון הר ציון ששימש בעבר בית חולים לעיניים. במהלך מלחמת השחרור, יזם אוריאל חפץ הקמה של רכבל להר ציון שישמש את מדינת ישראל אם הדרך להר תהיה חסומה. הרכבל נשאר כסוד צבאי עד שנות ה-70. ניתן לבקר במוזיאון קטן שנמצא במקום, שם נוכל לספר כאן על דמותו של חפץ – על רעיונות ופטנטים שהמציא לטובת בטחון ישראל, על הגעתו לרמת הגולן בשיא הקרבות של מלחמת יום כיפור על מנת לחלץ פצועים ועל פציעתו הקשה כשהגיע למעלות במהלך הפיגוע על מנת לסייע, שם נפצע ולאחר כמה שנים נפטר.

נחצה את גשר בני ברית ונסיים את סיורנו באנדרטה לשלום של הפסל יגאל תומרקין העשויה מכלי נשק וכלים חקלאיים וממצבת אבן בצורת אובלסיק הנושאת את המילים הכל כך חשובות "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".

 

צילום חרות לוביץ צילום מאיר דנא פיקאר, עמדת לולב.

צרו איתנו קשר

לקבלת עדכונים ויצירת קשר השאירו פרטים טלפון: 08-6630030 | כתובת: רח' המלאכה 9, בית כסלו, אזור תעשיה צפוני, לוד