יער ביריה לנבוריה

המלצת מסלול לכבוד צום י"ז בתמוז ופתיחת "שלושת השבועות", מזמינים אתכם למסלול המשלב בין בניה וצמיחה יחד עם חורבן וכאב.
המלצת מסלול של שחר ניצן, בת שירות בהדרכת טיולים במרכז סיור ולימוד אורות הגליל.

נקודת התחלה: מצודת ביריה.
נקודת סיום: בית הכנסת העתיק נבוריה
רמת קושי: מתאים למשפחות, רמת קושי בינוני.
עונה מומלצת: כל השנה. מומלץ בקיץ בבין הערביים.
אורך: כשלושה קילומטרים. המסלול קווי ודורש שני רכבים.

הגעה לתחילת המסלול: מצודת ביריה בוויז.
הגעה לסוף המסלול: בוויז- חורבת נבוריה. נצא ממצודת ביריה, נפנה ימינה וימינה שוב וימינה עוד הפעם. נסע על דרך נוף ביריה בכביש המתעקל ומיד אחרי עמוקה נפנה שמאלה. נמשיך על הכביש עד לבית הכנסת.

המסלול שלנו מתחיל ממצודת ביריה, מקום מוכר ומרשים בגליל. אפשר להגיד שאת המסלול שלנו אנחנו מתחילים מעט מהסוף. ביריה מסמלת עבור רבים מקום שזכה להתחדשות, ושעמד באומץ כלפי כל הצרות שבאו עליו.
הסיפור של ביריה, בקצרה, מתחיל עוד בשנת 1515- במקום ישב רבי יוסף קארו, מחבר הספר שולחן ערוך.

ב1945 היישוב היהודי מתחדש במקום על ידי הפלמ"ח, אך הבריטים מגלים שם סליקים של נשק וכל חברי המקום נשלחים לכלא.

1946, י"א באדר תש"ו, עולים אלפי נערים חמושים בכלי עבודה ובשתילים, נחושים להקים שוב נקודה יהודית בביריה. המבצע נקרא "מבצע גידם" על שם טרומפלדור- שתאריך נפילתו בי"א אדר.
למחרת העלייה נשארים לגור על ההר כ150 אנשים. לשלטונות הבריטים ההמומים לוקח זמן להתעשת, אך הם מפנים בכוח את המתיישבים. כמה ימים אח"כ מתקיימת עלייה שלישית לביריה עם חברי גרעין ה' של בני עקיבא, ולאחר משא ומתן הבריטים מאשרים מגורים במקום. מאז ועד היום, עולים כל שנה חניכי בני עקיבא במסע רגלי לעבר ביריה בתאריך י"א באדר.
ביריה היא סמל של עוצמה ותקווה. ומסמלת עבור יהודים רבים - לא לוותר, להצליח לקום מתוך חורבן.

 הטירה בביריה, ארכיון קק"ל

מומלץ לעלות לביקור במצודת ביריה, בראש ההר, לעלות אל מגדל התצפית לשמוע את הסיפור המדהים של המקום ולהנות מהנוף המרשים.
נתקדם מזרחית על שביל סלול בסימון שחור. נרד באיטיות מ"הר הנועזים", על שם התעוזה של מקימי המקום.
נמשיך עם השביל השחור עד למספר מדרגות שיובילו אותנו שמאלה ולמטה. נמשיך בשביל מעט תלול עד שנגיע לשביל עפר. בשביל העפר נפנה שמאלה אל עבר הכביש.
שימו לב – יש לחצות את הכביש בזהירות רבה! אנחנו חוצים את הכביש ממש ליד עיקול. למכוניות קשה לראות אותנו ולכן כדאי שמישהו שיעמוד על הכביש ויעצור מכוניות בעת החצייה.

נחצה את הכביש ונמשיך בסימון השחור אל חורשת ארזים. החורשה היא אינה חורשה טבעית. קיימות אסוציאציות רבות לעץ הארז - כח, עמידות, חותמת איכות. הבחורים הם "בחורים כארז", ובית המקדש שלנו- גם הוא נבנה מעצי ארזים. ואילו עכשיו, כשאנו קרובים לי"ז בתמוז, התפר בין עוצמה וכוח קצת מתקרב, בשלושת השבועות שמתחילים היום, זוהי הזדמנות להיות רכים כקנה ולא קשים כארז.

נמשיך בסימון השחור דרך חורשת הארזים, נעבור מעבר בקר ונגיע למעיין מקסים בשם עין גוזי. המעיין שימש בעבר את הבריטים והיום בנוי ומחודש אחרי שעבר שיפוץ על ידי קק"ל (ברוב העונות המעיין לא מתאים לכניסה).
אחרי הפסקת נשנוש קצרה לצד המעיין נמשיך על השביל עד שנגיע לפיצול שבילים בין כחול לשחור, נמשיך ימינה בסימון השחור על שביל עפר שמוביל אותנו למטה.

 

השביל מתמשך בעליות וירידות מתונות, נעבור ליד כוורות, נמשיך על השביל שמביא אותנו בסופו אל עוד מעיין קטן החצוב בסלע-עין נבוריה. שם נתחבר לכביש ונעלה שמאלה אל עבר בית הכנסת העתיק בנבוריה.

בעקבות מרד בר כוכבא גולים יהודים מאזור יהודה לאזור הגליל. במקום הזה, נבוריה, נמצאו שרידים של יישוב יהודי ומערכת מחילות מסתור. תוכלו לראות בבית הכנסת לוחות שונים שמסבירים על החפירות במקום ועל חלקי בית הכנסת.
אמרנו שאת הסיור התחלנו מהסוף, ואכן, בבית הכנסת קיימת כתובת מדהימה שקושרת אותנו להתחלה.
על משקוף בית הכנסת נמצאה הכתובת הבאה-
"למספר ארבע מאות ותשעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן"
הכתובת בעצם מתעדת את הזמן בו נבנה בית הכנסת. אך ציון התאריך הוא לא בעזרת תאריך רגיל, אלא על-ידי מניית השנים שעברו מאז חורבן הבית השני. בוני בית הכנסת ומממניו- חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודו מייצגים ציבור שחי ונושם את חורבן הבית. אם נעשה חישוב קצר בית הכנסת נבנה אחרי 494 שנה מאז חרב בית המקדש השני. בית המקדש חרב בשנת 70 לספירה, ולכן בית הכנסת נבנה בשנת 564 לספירה. 494 שנים שבהם יהודים לא מפסיקים מלהתאבל על חורבן הבית ולצפות לבניינו!

האם זיכרון ותודעת חורבן הם דברים חיוביים לנו כעם? היום, 1950 שנים אחרי חורבן הבית, בדיוק כשאנחנו עומדים בפתח שלושה שבועות שבהם ננהג מנהגי אבלות, תודעת החורבן עדיין קיימת.
אנחנו עם שזוכר את עברו, שיודע להוקיר את המסע המופלא שהוא עובר, למרות ובזכות כל הצרות. אנחנו עם שיודע ליפול ולקום וליפול ולקום שוב. עברנו מסלול המשלב בכל נקודה שלו, גם חורבן וגם בניה. יכולת לזכור את העבר בזמן שהעיניים נשואות לעתיד.

נסיים בתפילה לתקופות קלות וטובות יותר, ושנזכה לצאת בבנייה גדולה ובשמחה מבין המצרים
"לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

  צילום אורות הגליל

צרו איתנו קשר

לקבלת עדכונים ויצירת קשר השאירו פרטים טלפון: 08-6630030 | כתובת: רח' המלאכה 7, בית כסלו, אזור תעשיה צפוני, לוד